שירות פסיכולוגי חינוכי - מידע שימושי

לחצו על הכותרת לפתיחה:

תהליך אבחון ADHD

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסם נייר עמדה בנושא זה.

תהליך אבחון הפרעת קשב וריכוז כולל:

  • לקיחת אנמנזה רפואית מלאה.
  • בדיקה גופנית, כולל בדיקה נוירולוגית.
  • מילוי שאלונים ע"י ההורים והמורים, וקבלת דיווחים על תפקוד בביה״ס.
  • שלילת גורמים אפשריים אחרים שהביאו את הילד לצורך באבחון, כולל הערכה רגשית של הילד.
  • מבחן ממוחשב מהווה כלי עזר ואינו הכרחי לאבחון. הפניה למבחן ממוחשב תיעשה במידת הצורך ע"י נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער, רופא ילדים מורשה, או פסיכולוג מורשה.
  • משך האבחון יארך לפחות 45-60 דקות.

עקרונות לשיח ולחשיבה על מיניות אצל ילדים

באתר "מידע אמין על מין" בקישור הזה ניתן למצוא תשובות לשאלות כגון:

  • האם צריך לדבר עם הילדים על מיניות? באיזה גיל?
  • מה לעשות עם ביטויים מיניים שהילדים רואים במסכים?
  • מהי מיניות בריאה ומותאמת גיל?
  • מתי עליי לחשוש מנושאים של היעדר מוגנות מינית  או אלימות מינית?

חרדות אצל ילדים

חרדה היא ביטוי פסיכולוגי או פיזיולוגי לתחושה של אי שקט, הנגרמת בשל מתח ודאגה מסכנות ואיומים, ממשיים או דמיוניים. ילדים רבים חווים פחדים שהם תואמים לגיל, אך במקרים מסוימים גם פחדים נורמליים של ילדים עלולים לקבל ביטוי קיצוני, לפגוע בשגרת החיים ולהפריע לילד לתפקד.

חוברת מידע הכוללת הסבר על מקורות החרדה, אופי החרדה ודרכי התמודדות ניתן למצוא כאן (מרפאת חרדה, בי"ח שניידר).

התנהגות בזמן מתיחות ביטחונית

בזמן מתיחות ביטחונית מתערערת שגרת החיים של המבוגרים והילדים ומתערער הביטחון בקבוע והמוכר. מידע והמלצות ניתן למצוא בקישור הזה (מרפאת חרדה, בי"ח שניידר) ובקישור הזה (נט"ל) אשר עיקרם מובאים כאן:

  • ההורים – ההורים הם מקור הביטחון והכוח של הילדים. נוכחות הורית מרגיעה משדרת לילד תחושה של ביטחון, מאפשרת פריקת עומסים רגשיים ועוזרת להתארגנות פנימית.
  • מתן מידע - ילדים ובני נוער זקוקים למידע על המתרחש סביבם בכדי לבנות תמונת עולם ברורה יותר ובכך להגביר את תחושת השליטה העצמית. על המידע להיות תואם גיל ולא מציף.
  • תמיכה משפחתית וחברתית  - תמיכה משפחתית וסולידריות חברתית הם ממשאבי החוסן החשובים ביותר עבור ילדים ומבוגרים. אווירה משפחתית תומכת מסייעת להרגעה במצבי משבר.
  • שמירה על השגרה – שינוי בשגרת היום-יום עלול להשפיע לשלילה על התנהגותם של הילדים. יש לשאוף לקיים את שגרה הכוללת כמה שיותר הרגלים המוכרים לילדים.
  • הפעלה – על מנת לסייע בתחושות חוסר האונים וחוסר השליטה במצב החירום רצוי לתת לילדים להיות בעשייה כגון דרך עזרה בבית, שמירה על אחים צעירים או משחק ויצירה. עשייה מביאה לתחושה של שליטה, מסיחה את דעת הילד ומעלה את ערכו העצמי.

צפייה במדיה בילדים בגילאי הגן ובית הספר

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פרסם נייר עמדה בנושא זה שעיקריו:

  • שימוש מוגבר במדיה בגיל צעיר יכול להוביל לעודף משקל, הפרעות בשינה, התנהגות אגרסיבית ובעיות קשב בילדים בגילאי הגן ובית הספר.
  • יש להקטין ואף למנוע ככל האפשר חשיפה של ילדים מתחת לגיל שנתיים למדיה אלקטרונית בכל צורה שהיא.
  • ילדים בגיל הגן יכולים להיחשף למסכים שעה ביום.
  • בגיל בית הספר מומלצת חשיפה של עד לשעתיים ביום, תוך בחירת תוכן חינוכי באיכות גבוהה. גם אז רצוי בפיקוח ההורים ובנוכחותם.